הורים וספורט – תמיכה בונה
מאמר זה פונה לכל הורה אשר ילדו עוסק בספורט תחרותי, לכל הורה אשר מעורב במידה רבה בעולם הספורט של ילדו, לכל הורה אשר עתידו וטובתו של ילדו עומדים לנגד עיניו.
מאת : איציק צור
פניות תכופות של הורים המבקשים להתייעץ בנוגע לילדם, הובילו אותי במאמר זה להביא את עיקרי הדברים החשובים בהתפתחות הפסיכולוגית של הילד בהקשר של ספורט תחרותי,
המאמר מתמקד בטווח הגילאים 11-19, תקופת גיל ההתבגרות.
אתחיל עם מה שמשותף למרבית ההורים שמאד מעורבים בעולם הספורט של ילדם. בתחילת הדרך כאשר הילד מתחיל לעסוק בספורט בגיל צעיר, מעורבות ההורים מתבטאת בעיקר בהסעת הילד לאימונים או תשלום למועדון. בהמשך, המעורבות מעמיקה יותר ויותר, וככל שהילד מתבגר ומתמיד בענף הספורט ההורה מוצא את עצמו מעורב גם בנושאים נוספים כגון: מקומו של הילד בקבוצה, יחס המאמן וההנהלה אליו, הצלחות וניצחונות, כשלנות והפסדים השפעת הספורט על הלימודים, חיי החברה וכדומה.
מאחר ומעורבות ההורה הוא תהליך המתפתח ומעמיק עם השנים בהדרגה, ההורה מבלי לשים לב, נוטל על עצמו תפקידים נוספים של מאמן, מנהל, פסיכולוג, רופא ועוד. למעשה, ההורה הופך להיות 'מומחה' במגוון רחב של תחומים.
לקיחת אחריות מצד ההורה על מספר כה רב של תפקידים אינו תמיד עומד לטובתו של הילד. אכן ישנם ספורטאים מפורסמים שמעורבות משפחתית חסרת גבולות עזרה להם להגיע לרמות הגבוהות ביותר [האחיות וויליאמס בטניס או עומרי כספי בכדורסל]. עם זאת, ישנו מספר רב יותר של ספורטאים אשר הצליחו להגיע לרמות אלה עם תמיכה משפחתית עזה פחות, וישנו מספר גבוה יותר של ספורטאים אשר מעורבות מוגזמת זו הזיקה להם ולמימוש הפוטנציאל שהיה גלום בהם.
ספורטאים מצליחים מתאפיינים בעיקר ברצונם להצליח בענף - ללא קשר לסביבה. הורים יכולים להיות גורם מקדם ומסייע, אך אינם מהווים תחליף ל'אש' שצריכה לבעור בילד. במידה והילד איבד את הרצון הפנימי והאותנטי להצליח ולהתקדם בספורט, במידה והרצון להצליח בענף כבר אינו בוער בעצמותיו, לא תמיכה, ולא דחיפה או הסברים כנים ומלומדים יעזרו.
אז מה כן ההורים יכולים לעשות בכדי לשמר את האהבה של הילד לספורט שהוא עוסק בו?
חשוב מאד ליצור הפרדה , עד כמה שניתן, בין חייו בספורט לבין חייו בבית. בספורט - הילד חשוף לביקורת תמידית, לחצים ואווירה תחרותית. על כן, הבית צריך להיות עבורו מקום מפלט מהמתחים והביקורת. הילד צריך להרגיש שהבית וההורים הם מקום בטוח ותומך, ולא עוד גורם במועדון המבקר אותו ומנתח את יכולותיו לאחר אימון או משחק. ילד שיודע שאחרי משחק חלש יש לו מקום שהוא יכול לשאוב ממנו כוח ושקט נפשי, יפתח חוסן וסיבולת מנטאלית טובה יותר, ויהיה פנוי נפשית להשתפר בספורט. אהבה אשר תלויה רק ברמת הביצועים שהוא מפגין, תעורר בילד תחושות מתח וחוסר שקט אשר ילוו אותו כל הזמן.
איבוד ריכוז, חוסר שקט, אלימות וכעס הם דוגמאות להתנהגויות נפוצות של שחקנים צעירים במהלך משחק. במרבית המיקרים התנהגויות אלה הם ביטוי למתח ולחץ נפשי הנובע מהחשש מפני הביקורת הצפויה לאחר המשחק [במיוחד אם מדובר במשחק לא מוצלח]. שחקן צעיר שיודע שבסביבת המשפחה הוא לא יצטרך להתמודד עם שאלות ולהתגונן, לא משנה מה תהיה תוצאת המשחק, יוכל להפגין במשחקים שקט נפשי וריכוז ברמה טובה יותר, ולשחק טוב יותר.
להלן כמה עקרונות שניתן לשלבם בקלות בהתנהלות היומיות:
1. משוב וניתוח משחק – לאחר משחק האדרנלין גבוה, היצרים בשיאם ולכן לא תמיד תגובות נאמרות בשיקול דעת. מומלץ להמתין לפחות חצי יום לפני שדנים על המשחק. לא משנה מה תוצאת המשחק, אחרי המשחק צריך לנוח, לאכול ולהתפנק.
2. כיבוד המערכת – הורה אשר משדר לילד שהוא מכבד את המערכת [מאמן, הנהלה, צוות מקצועי] יחזק את הביטחון העצמי של הילד מכיוון שהילד עצמו ניזון מאותה מערכת. בדרך עקיפה, הורה שכזה מלמד את הילד שגם אם המערכת אינה מושלמת, בעיות ניתנות לפיתרון בדרך מקובלת ונאותה שאינה פוגעת בהתקדמות האישית שלו.
3. פיתוח תחושת אחריות – היה תומך, אך תן לילד להתמודד עם ההשלכות של מעשיו. האחריות בסופו של דבר היא של הילד. שחקן אשר מגיל צעיר לומד לקחת אחריות על מעשיו [מבלי שסובביו יקדימו לפתור את בעיותיו] יפתח אישיות עצמאית ובוגרת, הנחוצה במסגרת הספורט ומחוצה לו.
4. פיתוח אישיות מגוונת – מומלץ להתייחס לילד כאדם מורכב ומגוון, ולא רק כשחקן. לעיתים שוכחים שהילד הוא הרבה מעבר לשחקן בלבד, עם רצונות, קשיים ונושאי עניין אחרים שאינם קשורים בהכרח לספורט.
5. ולבסוף, אלו הם חייו – במידה והילד החליט כל החלטה שאינה מקובלת עליך כגון לעבור או לא לעבור קבוצה, שיחה היא דבר טוב וחשוב בה את/ה יכול/ה להביע את דעתך ולנסות לשכנעו, אולם אין מקום להרגיש פגוע או אשם גם אם השקעת בו שעות רבות. אלו הם חייו ורצונותיו, את מה שהוא למד בספורט הוא יכול ליישם בהמשך חייו בהמון תחומים אחרים. להצלחה יש פנים רבים ומגוונים.
