תחרותיות, אלימות על המגרש, וחוסן מנטאלי
כל כך הרבה אמוציות יש בספורט , לא כולם יודעים לתעל אותן למקומות הנכונים . מה גורם לנו לתגובת כאלה ואחרות ? איך לעשות את הדברים בצורה נכונה ?
מאת : איציק צור
יצר התחרותיות משותף כמעט לכל בני האדם. בין אם זה תלוי בנו ובין אם לאו, כאשר אנו לוקחים חלק בתחרות כלשהיא הדבר ילווה ברצון שלנו להגיע להישגים. לרוב תחושת התחרותיות תתעצם כאשר היא קשורה לעיסוקים בהם אנו משקיעים זמן רב ושואפים להתקדם. רגש התחרותיות הוא דבר חשוב אשר מכין אותנו להתמודדות, ומגביר אצלנו את המוטיבציה.
תחרותיות היא תחושה אינסטינקטיבית ואוטומטית, עד כדי כך שאפילו הציפייה הקטנה ביותר לאתגר מעוררת בנו את יצר התחרות. עוד לפני שההתמודדות מתחילה, הגוף מכין את עצמו על ידי הגברת קצב הדופק, הפרשה של זיעה על פני העור ושחרור מוגבר במוח של מוליך עצבי מסוג אפינפרין [אדרנלין].עלייה בפעילות המוליך העצבי אפינפרין משפיעה על מערכת קבלת ההחלטות ועשויה להקשות עלינו בקבלת החלטות שקולות, הגיוניות ולא פזיזות. כאשר ספורטאי מתמודד מול יריב אשר חשוב לו לנצח, עודף אפינפרין גורם לעצבנות יתר, ולתהליך קבלת החלטות פזיז ופחות רציונאלי. כאשר התחרות היא מול יריב מוכר, אינו אהוד, או כאשר היריבות היא עמוקה תהליך קבלת ההחלטות עשוי להיפגע עוד יותר.
במצב עירור פיזיולוגי שכזה, המרכזים ה'נמוכים' במוח הקשורים לרגשות ולתגובות אינסטינקטיביות 'משתלטים' על המרכזים ה'גבוהים' אשר אחראים על החשיבה ההגיונית והשקולה. בצורה כזו מערכת קבלת ההחלטות מונעת יותר על ידי המרכזים ה'נמוכים', ופחות על ידי מרכזי החשיבה המתקדמים.
כיצד ניתן להתגבר על השפעות אלה בסיטואציה תחרותית?
מידת חוסנו המנטאלי של הספורטאי [חוסן מנטאלי הוא היכולת להישאר נחוש, מרוכז ובטוח, ובשליטה עצמית טובה יותר] היא אשר תקבע באיזה מידה אותו ספורטאי יוכל להתגבר על הקושי המנטאלי שהוא חווה ברגעים אלו, ולקבל את ההחלטות הנכונות. ככל שחוסנו המנטאלי של הספורטאי טוב יותר, כך הספורטאי יוכל לשמור על קור רוח, יציבות בחשיבה, ויוכל להתמודד טוב יותר עם הנטייה לפעול על פי הרגש הרגעי שבדרך כלל אינו מוביל לקבלת החלטות טובה, במיוחד תחת תנאים תחרותיים מאתגרים.
אחד הביטויים לקריסת החוסן המנטאלי בזמן תחרות היא אלימות. אלימות היא ביטוי לעוצמה פיזית, אך היא מעידה על רגע של חולשה מנטאלית וחוסר יכולת להתמודד עם האירועים על המגרש באותה נקודת זמן.
אחת הדרכים להתמודד עם התגובות האינסטינקטיביות היא לבנות דפוס פעולה אשר השחקן יכול להפעיל כאשר הוא נתקל בקושי בשליטה עצמית. בשלב ראשון, השחקן לומד לאתר את אותן נקודות בהן הוא חווה קושי בחשיבה השקולה בזמן התחרות. לאחר מכן, הוא בונה דפוס התנהגות העונה על קושי מסוג כזה. חשוב לזכור שכמעט לא ניתן לשלוט על החוויה הרגשית, אולם ניתן ללמוד לשלוט על דפוס ההתנהגות שבא בעקבותיו. לדוגמא, דפוס פעולה יכול לשלב דיבור עצמי כגון: 'אני חזק יותר מזה', 'תירגע', 'אני בשליטה', 'היריב לא יצליח לערער אותי', וניתוב האנרגיה להבקעת גול או קליעה לסל או ביצוע מהלכים יעילים אחרים. דפוס פעולה יכול לשלב בתוכו גם תהליכים פיזיים של הרגעה בצורת נשימה עמוקה. חזרות על דפוס פעולה קבוע בזמן החלשות חוסן מנטאלי במשחק תעזור לספורטאי להימנע מתגובה רגשית ותעודד קבלת החלטות שקולה, כזאת המתאימה להשגת המטרה בתחרות.
